Sign In Forgot Password

Shemos

12/28/2018 12:35:15 PM

Dec28

 

באר עיון הפרשה__________________________
ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו ]שמות ד' ג'[
וראיתי בספר דרך שיחה שהקשו למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א האיך היה מותר
למשה רבינו לנוס מפני הנחש,הלא היה עומד בפני ה',וקיי"ל דמי שעומד להתפלל
אסור לו להפסיק,ואפילו כשנחש כרוך על עקיבו ]פ"ה ברכות משנה א'[ ואם כן
האיך היה מותר למשה רבינו להפסיק בשעה שהשי"ת היה מדבר עמו.
ותירץ דבספרי מבואר שנבהל משה רבינו משום שזה היה בפתע פתאום, וזה
טבע אנשים לנוס מפני נחש,וציין שכן כתב העמק דבר שם.
אמנם קשה מאוד להעלות על הדעת דבר כזה,שאדון הנביאים משה רבינו יעשה
מעשה מתוך בהלה,בלי מחשבה ובלי התבוננות,וכבר שמענו על גדולי עולם שלא
נבהלו ולא הגיבו כלל לשום דבר,אף במצבים ותנאים קשים,בלי מחשבה
והתבוננות תחילה. ]וידוע הסיפור המבהיל על מרן בעל האגרות משה שפעם סגר
אחד דלת המכונית על ידו ולא הוציא מפיו שום קול, כדי שלא לצער מי שסגר
הדלת על ידו,ורק אחר שהתרחק ממנו ביקש מהנהג לעצור הרכב כדי לפתוח
הדלת[
ונראה שיש לבאר דבריו על פי מש"כ הפנים יפות בפסוק זה, שהקשה קושיא
אחרת למה פחד מנחש, הלא כתב חובת הלבבות שחסיד אחד אמר בוש אני
מבוראי לירא מזולתו,כמו שאמר הפסוק ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם. ותירץ
שכאן הסיר השי"ת את הסייעתא דשמיא ממשה רבינו,ואז אפילו גדול שבגדולים
נופל ממדרגתו,שאלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו,ואח"כ החזיר השי"ת הסיוע
מלמעלה ואמר לו אחוז בזנבו. והיה בזה מסר ולימד למשה רבינו שחשד את בני
ישראל באומרו "והן לא יאמינו לי",על זה הראה השי"ת שבלי סיוע מלמעלה אי
אפשר לנצח היצר הרע,ואם יש סיוע אז יכול האדם לעמוד בנסיונות מה שלא היה
שייך כלל מצד עצמו. ואם כן גם בני ישראל אף שעכשו אינם נראים שהן יאמינו
כשהם ישמעו שבאים להוציאם ממצרים,מכל מקום על ידי הס"ד וסיוע מלמעלה
ישתנו לגמרי.
ואולי יש ליישב הקושיא באופן אחר, דהנה בפירוש המשניות להרמב"ם בברכות
שם כתב " ודבר זה אינו אלא בנחש בלבד שאינו נושך ברוב הפעמים,אבל מי
שמנהגו לנשך ברוב הפעמים כגון עקרב ואפעה יפסיק להתפלל כי זה סכנת
נפשות" עכ"ל. ויש להבין הלא קיי"ל שאין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב וחוששין
אפילו לספק ספק ספיקא,ואם כן למה תנן שלא יפסיק כשיש נחש כרוך על עקבו
משום שאינו נושך ברוב הפעמים, הלא היה לנו לחוש לצד קטן פן ינשוך אותו
הנחש.
ושמעתי ביאור מחודש ויסודי,דהנה יעויין בשו"ת נודבי"ת ]סי' י'[,שהאריך אי מותר
על פי הלכה ליכנס ליער לצוד חיות ועופות,אע"פ שיש בו חשש סכנה, וכתב
שהדבר תלוי,אי עושה כן לצורך פרנסה אז יש להתיר לצוד, שהתורה התיר לאדם
להכניס עצמו במקום סכנה לצורך פרנסה, כמו שמותר להפליג לים ולמדבר לצורך
פרנסתו, אבל אי הולך לצוד למלא תאוות לבו אז אסור מכח ונשמרתם מאד
לנפשותיכם.
ולפ"ז יש להבין שאם מותר להכניס עצמו לספק רחוקה של סכנה מכח השתדלות
הפרנסה,על ידי גורמים גשמיים,ק"ו כשהוא באמצע התפילה שזה השתדלות הכי
נחוץ לזכות לשפע ולפרנסה, אינו צריך לחשוש לצד רחוק של סכנה.
ולפי זה יוצא שכל זה דוקא כשמתפלל לצורכיו הגשמיים,אבל מי שעומד לפני
השכינה בלי שמתפלל,כגון בקידוש לבנה וכיוצא בזה,אז ליכא היתר זו,וחייב
מדינא דפקו"נ להפסיק מפני הנחש. ומעתה יש לומר שלכן עשה משה רבינו
כדין,שאף שעמד לפני השכינה,מכל מקום רצון השי"ת להפסיק במקום פיקו"נ,ורק
בתפילה קיי"ל שאין להפסיק מטעם הנ"ל.
באר השאלות______________________________
שאלה: נשאלתי האם יש לחנך ילד בן ג' שנים ללבוש ציצית היכא שעדיין אינו יכול
לשמור עצמו בנקיות,שעדיין הולך הוא עם טיטולים, מי אמרינן שאין זה כבוד
הציצית להלבישו אז או שאין חייב להמתין ומותר להלבישו מיד בציצית.
תשובה: הנה עי' בשולחן ערוך ]סי' י"ז ס"ג[,קטן היודע להתעטף בציצית אביו
צריך ליקח לו ציצית לחנכו, הג"ה,ודוקא כשיודע לעטוף שני ציציות לפניו ושנים
לאחריו וידע לאחוז הציצית בידו בשעת קריאת שמע.
וכל זה איירי בטלית גדול אבל בטלית קטן לא נזכר בשו"ע הזמן שיש לחנכו, אמנם
עי' בשערי תשובה שם ]סק"ד[ וז"ל: וכתב באליה רבא בשם ספרי יראים להלביש
לקטן טלית קטן כשיודע לדבר ולפחות מחויב להלבישו כשיגיע לבן שלש שנים,
וסימן כי האדם עץ השדה,כמו להעץ הוא ג' שנים ערלה,וכן להרגילו באותיות
התורה עכ"ל.
לעומת זה עי' במשנה ברורה שם סק"י שמשמע שדברי המחבר איירי גם בנוגע

לחינוך בטלית קטן ואין לחלק ביניהם,וז"ל: כל זה דוקא כשלא הגיע עדיין לי"ג אבל מי"ג
ואילך חייב בציצית כגדול, ומה שכתב בדרשות מהרי"ל בהלכות נישואין שגם נערים
גדולים אין מתעטפים בציצית עד שנושאים להם נשים,וסמכו להם אקרא דכתיב גדילים
תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה,הוא דבר תמוה דעד שלא ישא אשה יהיה יושב
ובטל ממצות ציצית עכ"ל. ואם נאמר שיש לחלק בין טלית גדול לטלית קטן מה קא קשיא
ליה,הלא עדיין מקיים הוא מצות ציצית בזה שלובש ט"ק,אע"כ משמע שאין לחלק
ביניהם.
ויש לדחות שרק לפי דרשת המהרי"ל הקשה כן,דלדידיה שדורשין זה בסמיכת הפרשיות
אין לחלק בין טלית גדול לטלית קטן,ובשניהם פטורין, אבל לדידין שהטעם שאין מחנכים
אותו בטלית גדול הוא משום שאין יכול להתעטף,שפיר יש לומר דבטלית קטן יש לחנכו
גם קודם שיודע להתעטף,וכן מנהג העולם. וכן כתב בערוך השולחן בהדיא שם ]בס"ה[.
אמנם מאידך גיסא ראיתי בשו"ת רבבות אפרים ]ח"א סי' י"ח[ שמביא שיש שהבינו
שהמשנה ברורה חולק,וס"ל שאין לחלק בין טלית גדול לטלית קטן,וליכא חיוב חינוך מבן
ג'. אמנם מנהג העולם ]בדרך כלל[ להלבישו מבן ג'.
ומעתה יש לשאול האם יש נפק"מ בין אם יכול לשמור עצמו בנקיות או לא.
והנה מסברא אמינא שאין לחלק בזה מאחר שקיי"ל שמותר ליכנס לבית הכסא ולכל
מקום הטינופת כשהוא לבוש בציצית, כמו שפסק השו"ע ]סי' כ"א ס"ג[,דבטלית קטן
שהוא לבוש בו כל היום מותר ליכנס לבית הכסא,אם כן למה אין לחנך תינוק בן ג' שנים
שהוא לבוש עם טיטולים שילבוש טלית קטן.
אמנם ראיתי באורחות רבינו ]ח"א עמוד רל"ג בהוראות שונות במהדורה ישנה אות מ"א[
"אמר לי מו"ר שמלבישים את הקטנים הטלית קטן מעת שכבר לא מטנפים במכנסיים וכן
נוהג אצל נכדיו" וכן ראיתי בשו"ת חלק הלוי ]ח"ד סי' קי"א[ שכן נהג והורה הרה"ק
מסיקווירא זצ"ל. ויש להבין טעם למנהג זו.
וראיתי לבאר שהוא מכח זה שחוששין שמא יבאו הציצית לידי בזיון,שיש לחוש
שיתלכלכו הציצית שיכנסו בתוך הטילטול,וכבר מצינו שהזהירו הפוסקים שאף שמותר
ליכנס לבית הכסא מלובש בציצית מ"מ יש ליזהר שלא יתלכלו הציצית ויבאו לידי בזיון.
ולפ"ז יוצא שאף לפי מנהג שמחמירים בזה,מכל מקום אם רוצים להלביש להילד בגד של
ציצית ביום הלדתו שעושים אז הטקס,כדי לצלמו כן,ולהביאו לחדר למשך זמן מיעוט
מלובש בציצית אין בזה חשש. וכן ראיתי בספר דעת נוטה למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
בהלכות ציצית שמביא שכן נוהגין. והטעם כנ"ל שבזמן מיעוט כזה אין צריכים לחשוש
שיבאו לידי בזיון. ]ועוד יש לצרף להקל בזה שהרבה פעמים הבגד הוי פחות שהשיעור
ואינו מכסה רוב גופו ופטור מן ציצית מדינא[
ולמעשה מאחר שיש כמה מנהגים בזה,שיש שלא הקפידו על זה,ונהגו להלביש ציצית
לילד כשהוא בן חצי שנה,וכן נוהגין בבית רוזין ועוד כמו שהביא בנטעי גבריאל ]במנהגי
תגלחת בפט"ז ס"א[,לכן כל אחד יחזיק במנהגו,ואם אינו יודע מנהגו יש עליו לשקול
במאזני שכלו מה עדיף להילד,ולדוגמא דכנמצא בגן הילדים אם שאר ילדים שכולם
לובשים וכבר אמרו לו שאחר שהוא יהא בן ג' ילבש גם הוא,יש מקום גדול להקל בזה.
באר הגדה __________________________________
וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה והנה הסנה בוער באש והסנה איננו
אוכל,ויאמר משה אסורה נא ואראה המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה ]ג' ב-ג[
ויש להבין שורש מראה הסנה,מה היה המסר למשה רבינו, ]חוץ מדברי רש"י הידועים[.
וראיתי פירוש חדש ונפלא בספר מכתב סופר להגר"ש סופר זצ"ל, שמשה רבינו לא רצה
לקבל על עצמו להיות מנהיג ישראל,מהטעם שהאיש משה עניו מאוד והרגיש שאין זה
מתאים לעבודתו ,שאם יצטרך להנהיג בני ישראל,זה יפריע לו לחיות בענוה ,וכן אמר
להשי"ת "מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים" ,אבל באמת אין
זה סתירה,ששייך לאדם העובד ה', לנהוג בשני מדות אלו ביחד, להיות בפנימיותו עניו
ושפל, אסקופה הנדרסת,ומכל מקום מראה בחיצניותו גאוה דקדושה הנצרך להנהגת
הדור.
וזה היה מראה הסנה,שענין של סנה מורה על ענוה ושפלות,כדאיתא בחז"ל, שלמה
התגלה השי"ת באילן של סנה דייקא,משום דסנה הוא אילן שפל,וכתיב אני אשכון את
דכא ואת שפל רוח,ומכל מקום היה בוער באש,המורה על גאוה ששורשו מכח מדת האש
העולה למעלה למעלה. ותמה משה רבינו האיך אפשר דבר זה, "מדוע לא יבער הסנה"
אם יש בו מדת הגאוה האיך אפשר שאין זה מכלה השפלות והענוה שבתוכו, והראה לו
השי"ת שאין אחד סותר את חבירו,ושייך לשניהם ביחד,מאחר שהגאוה אינו בפנימיותו
ואינו אלא כדי להנהיג הציבור,לכן שייך שישאר אצלו מדת הענוה אמיתית.
המצפה לשמוע הערות והארות, בברכת א גוט שבת מקרב לב,
יאיר אדלער

Wed, July 28 2021 19 Av 5781